הסיבוך הנדיר שמטריד את חלום הראייה המושלמת
מי לא חולם להיפרד מהמשקפיים או עדשות מגע ולראות את העולם בבהירות מושלמת?
ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, הפכו בשני העשורים האחרונים לפתרון פופולרי ומסקרן עבור רבים. עם טכנולוגיה מתקדמת, שיטות משופרות ומיומנות גבוהה של מנתחים. הניתוחים האלה נחשבים בטוחים יחסית, והתוצאות מרשימות ברוב המקרים.
אבל, כמו בכל פרוצדורה רפואית, גם כאן יש סיכונים. ולצד ההצלחות, חלק מהמטופלים חווים תופעות לוואי לאחר ניתוח לייזר ואף סיבוכים שיכולים להופיע מיד לאחר הניתוח או להתגלות חודשים מאוחר יותר.
תופעות הלוואי, ברובן, חולפות עם הזמן, והמטופל נהנה משינוי משמעותי באיכות החיים.
אבל במקרים נדירים, סיבוך בשם אקטזיה של הקרנית עלולים להפוך את החלום למפח נפש, לשבש את אורח החיים ולגרום לתסכול אמיתי.
אקטזיה של הקרנית – מה זה בכלל?
אקטזיה בהגדרתה היא "הפרעה בתנועה", אקטזיה של הקרנית, היא איבוד ביציבות ותנועתיות של המבנה שלה מדובר בסיבוך נדיר אך בעייתי שמופיע בעיקר לאחר ניתוחי LASIK.
הקרנית הינה שכבה שקופה וקמורה שמכסה את החלק הקדמי של העין וממלאת תפקיד מפתח בהעברה ובמיקוד האור לראייה חדה. בעקבות הניתוח, הקרנית עלולה להפוך לדקה מדי, לאבד את יציבותה המבנית ולהתחיל להתבלט החוצה בצורת קונוס.
התוצאה? אסטיגמציה לא סדירה (נוצר צילינדר שלא היה קודם), האור המגיע לקרנית נשבר באופן מפוזר ולא אחיד, והראייה נעשית מטושטשת. לעיתים כזו שמשקפיים רגילים לא ממש מצליחים לתקן.
הסיבוך הזה מטריד כי הוא יכול להתפתח חודשים ואפילו שנים אחרי הניתוח, כשהמטופל כבר בטוח שהכל מאחוריו. התסמינים כוללים ירידה בחדות הראייה, הילות סביב מקורות אור, קושי בראיית לילה, ואפילו שינויים תכופים במרשם המשקפיים. במקרים חמורים, הקרנית עלולה לפתח צלקות שמחמירות עוד יותר את המצב.
מי בסיכון לאקסטזיה ולמה זה קורה?
אקטזיה של הקרנית דומה בתכונותיה לקרטוקונוס, מחלה שבה הקרנית מתעוותת באופן טבעי, עקב בעיה גנטית משפחתית. ולכן הגורמים לשתיהן חופפים לעיתים. הנה כמה גורמי סיכון מרכזיים:
- מרשם גבוה: כאשר למטופל יש קוצר ראייה או אסטיגמציה גבוהים, (מזה צילינדר) הניתוח דורש שיוף עמוק יותר של הקרנית. זה הופך אותה לדקה יותר ומגביר את הסיכון לאקטזיה.
- קרנית דקה מלכתחילה: אם עובי הקרנית של המטופל גבולי לפני הניתוח, הסיכון עולה משמעותית.
- קרטוקונוס או היסטוריה משפחתית: קרטוקונוס “חבוי” או מקרים של המחלה במשפחה מעלים את הסבירות לפתח אקטזיה.
- שפשוף כרוני של העיניים: אנשים עם אלרגיות שמשפשפים את עיניהם לעיתים קרובות עלולים להחליש את הקרנית לאורך זמן.
החדשות הטובות? המודעות לסיכונים האלה עלתה משמעותית. כיום, מכוני הלייזר מקפידים על בדיקות מקדימות יסודיות, כמו טופוגרפיה של הקרנית (מיפוי קרנית) ומדידת עובי, כדי לזהות מועמדים לא מתאימים לניתוח. ואז, במקרים שיש בהם סיכון לפתח אקטזיה, מנתחים מעדיפים שיטות כמו PRK, מה שהפחית דרמטית את שיעורי האקטזיה.
איך מטפלים באקטזיה?
הטיפול באקטזיה תלוי בחומרת המצב, אבל המטרה היא תמיד לעצור את ההתקדמות ולשפר את הראייה ככל האפשר. הנה האפשרויות העיקריות:
- משקפיים ועדשות מגע: בשלבים המוקדמים, משקפיים עשויים לעזור, אך ככל שהאסטיגמציה מתקדמת ועולה, תיקון בעזרת משקפיים מאבד מהאפקטיביות. ואז עוברים להתאמה של עדשות מגע קשות (RGP) או עדשות סקלרליות.
- קרוס-לינקינג (Cross-Linking): זהו הטיפול המוביל כיום לאקטזיה של הקרנית. במהלך הפרוצדורה, מטפטפים ויטמין B2 (ריבופלבין) על הקרנית ומאירים אותה בקרינת UV. הקרינה מפעילה את הוויטמין, מה שיוצר קשרים חזקים בין סיבי הקולגן.
התוצאה? הקרנית מתייצבת, וההתקדמות של האקטזיה נעצרת. הטיפול לא מחזיר את הקרנית למצב המושלם שלפני הניתוח, אבל הוא מונע התקדמות. - טבעות תוך-קרניתיות (Intacs): במקרים מסוימים, משתילים טבעות פלסטיק קטנות בתוך הקרנית כדי לשטח את צורתה ולשפר את הראייה. זה לא עוצר את האקטזיה, אבל יכול לעזור בתיקון הראייה.
- השתלת קרנית: כמוצא אחרון, במקרים שבהם הקרנית פגועה מאוד או מצולקת, נדרשת השתלה. זהו ניתוח מורכב שבו מחליפים את הקרנית הפגועה בקרנית מתורם. השתלה חלקית או מלאה יכולה להחזיר את הראייה.
לאחר כל טיפול, חשוב מעקב רפואי קבוע כדי לוודא שהמצב יציב.
איך אפשר למנוע אקטזיה?
מניעה מלאה של אקטזיה היא אתגר, כי חלק מהגורמים קשורים לגנטיקה. אבל יש כמה צעדים שיכולים להפחית את הסיכון:
- בדיקות מקדימות יסודיות: המתבצעות במכונים לפני ניתוח לייזר, טופוגרפיה של הקרנית ומדידת עובי. יכולים לזהות קרנית דקה מדי או קרטוקונוס חבוי.
- הימנעות משפשוף עיניים: אם אתם סובלים מאלרגיות, טפלו בהן כדי למנוע שפשוף כרוני שמחליש את הקרנית.
- בחירת שיטת ניתוח מתאימה: שיטת PRK, שמתאימה לקרנית דקה.
- מעקב אחרי הניתוח: גם אם הכל נראה תקין, בדיקות תקופתיות יכולות לזהות שינויים מוקדמים בקרנית.
אקטזיה של הקרנית היא סיבוך נדיר ומתסכל שיכול להפוך את החלום של ראייה מושלמת למפח נפש. עם זאת, המודעות הגוברת לסיכונים, הבדיקות המקדימות המדויקות והטיפולים החדשניים משנים את התמונה לטובה. אם אתם שוקלים ניתוח לייזר או חווים תסמינים כמו ראייה מטושטשת אחרי ניתוח, אל תתמהמהו – פנו לרופא עיניים מומחה לקרנית. עם אבחון מוקדם וטיפול נכון, אפשר לעצור את האקטזיה ולשמור על הראייה שלכם.